אנו בעלי ניסיון מוצלח ומוכח בהגשת תביעות להטלת היטל היצף וביטחה. יישום ההגנה מתבצע באמצעות המכס.

מהות ההתמחות: שירות ליצרנים ישראלים אשר נתקלים ביבוא מוצר דומה או זהה במחיר נמוך במיוחד.

בדיקת כדאיות ובעקבותיה הגשת תביעה להטלת מס על יבוא סחורה דומה לתקופה של עד חמש שנים מאפשרת הגנה נאותה ליצרן המקומי.

במידת הצורך אנו יכולים להגן על יבואנים אשר נתקלים בבקשות של יצרנים מונופוליסטיים מקומיים אשר מבקשים להגביל יבוא חומרי גלם באמצעות היטל זה.

היטל היצף – תורם לאיכות המוצרים המיובאים לארץ,ואינו סיבה לעליית מחירים לצרכן.

ועדת טרכטנברג ממליצה לתקן את חוק היטלי הסחר לפיו חברה יצרנית ישראלית לא תקבל הגנה בצורה של היטל בהתקיים אחד או יותר מהסיבות הבאות:

1. ישנם פחות משלושה יצרנים מקומיים.

2. בשוק מתקיימת תחרות מועטה.

3. החברה מייצאת חלק ניכר מתוצרתה לחו"ל.

היטל היצף אינו גורם לעליית מחירים של מוצרי התלונה, אינו פוגע בתחרות ואינו מעודד חברות מונופוליסטיות.
חוקי הסחר הבינלאומיים,נועדו להגן על תעשייה מקומית כנגד יבוא בתנאי סחר שאינם הוגנים. המלצות וועדת טרכטנברג מחמירות באופן חד צדדי עם היצרנים בארץ בהשוואה למדיניות תומכת ייצור עולם החופשי. מעודדת יבוא זול , חושפת את היצרנים המקומיים לתנאי תחרות בלתי אפשריים שסופם חיסול הייצור המקומי של אותם מוצרים בהם יהיה יבוא בהיצף.כידוע בשוק העולמי אין מציאות,כאשר סחורה זולה במיוחד משונעת "מקצה עולם" לישראל כנראה שאין יעד אחר שחפץ במוצרים אלו .
התנאי הראשוני להכרה בתלונת היצף : המוצר נמכר במדינת הייצור המקורי שלו בחו"ל במחיר ייקר מאשר מחירו ליצוא. מדוע חברה בחו"ל תשאף לייצא את מוצריה במחיר הנמוך מתמורה שהיא תקבל בשוק המקומי שלה?
לכך מספר סיבות:

1. החברה היצרנית בחו"ל,מקבלת סובסידיה ( תמריץ בגין היצוא).

2. לחברה מסוימת נוצרו עודפים במוצר מסוים. עודפים אלו יכולים להיות מהסיבה שהמוצר נפסל ליצוא למדינת היעד ( אי עמידה
בתקנים),ירידה בביקוש למוצר. במצב כזה החברה המייצרת מחפשת למכור את המוצר למדינה שלישית במחיר "מציאה".

3. החברה בחו"ל משלמת שכ"ע זעום לעובדיה. לעיתים קיים ניצול לרעה של עובדים קשי יום ו/או העסקת ילדים בעלות זעומה.

היטל היצף מיועד למנוע סחר שאינו הוגן.אין מניעה לייבא לישראל סחורה זולה אשר יוצרה בתנאי סחר מקובלים. לראיה מרבית התלונות ליבוא בהיצף היו כנגד סין, כך קורה בארץ ובעולם.

במחצית הראשונה של 2010 נפתחו בעולם 69 תלונות על יבוא בהיצף. באותה תקופה בארץ נחקרו 5 תלונות.
בהמלצות הוועדה, חברות אשר חלק ניכר ממוצריהן מיוצא לא יזכו לסיוע בצורה של היטל היצף. חברה יצרנית ויצואנית, חייבת לבצע מכירות בארץ. אתה נדרש להוכיח טרם המכירה בחו"ל כי מוצרך נמכרים בארצך ( בשוק המקומי והמועדף שלך). החברה נדרשת "לנסות " את מוצריה החדשים בשוק מצומצם בטרם היא נכנסת לייצור מסחרי עולמי. העדר הוכחת מכירה בשוק המקומי מקשה על חדירה לשווקי חו"ל. נשאלת שאלה, כיצד המוצר נימכר בחו"ל במחיר ייקר ממחירו בישראל?
היום בעידן השוק הגלובלי ,שכולם יכולים לקבל הצעות מחיר מכל יצרן בעולם מדוע המחיר בשוק המקומי שלנו יהיה נמוך מהמקובל בעולם ? כי אצלנו מעודדים יבוא זול , אין פיקוח על איכות המוצר, אין אחריות של שמירה על תעשייה מסורתית ואסטרטגית לעומת מדינות אירופה , ארה"ב ,קנדה ואוסטרליה אשר מגינות בעקשנות על הייצור המקומי ומונעות חדירה של מוצרים שייוצרו בתהליכי סחר שאינם הוגנים. ( למרות היותם זולים מהייצור המקומי שלהם).
בתקופה זו עלינו לשמור על התעשייה היצרנית, על מקורות הפרנסה שלנו, לתבוע התייעלות ומחיר הוגן בהשוואה למדינות העולם בהן מקובל סחר הוגן. אימוץ המסקנות, בו אנו מעלימים עין ומאפשרים יבוא של סחורה זולה , הפגיעה היא רוחבית.
סגירת קווי הייצור מתבצעת, לא עקב היותנו יצרנים גרועים או בלתי יעילים ,אלא לאור סחר בלתי הוגן ועידודו.בצורת מסחר זו הלקוח הסופי תמיד מפסיד.

ערן הורביץ - כלכלן

הכותב מסייע לחברות יצרניות כנגד יבוא בהיצף.